השיטה הסמיופונית: לימוד חוויתי אינטראקטיבי

היסודות המדעיים של השיטה ומפתח השיטה- ד"ר בלר

השיטה הסמיופונית לשיפור הקריאה והכתיבה המיושמת במרכז קורן –ישראל, פותחה בצרפת בשנות ה- 70 על ידי ד"ר איזי בלר (BELLER), רופא, פסיכואנליטיקן וחוקר, במסגרת עבודתו כרופא במרכז טיפולי לילדים לקויי למידה בפאריז. מטרתו של ד"ר בלר הייתה לפתח שיטת לימוד שונה לטיפול בלקויות קריאה. השיטה הסמיופונית אשר פיתח על בסיס מחקרים שערך, מבוססת על לימוד אינטואיטיבי של קריאה ושפה. השיטה נעזרת באמצעים אודיטוריים (אוזניות ותאי קשב אישיים) ובאמצעים חזותיים (ספרים, טקסטים כתובים).

ד"ר בלר ביסס את שיטתו על מחקרים שמצאו כי השפה מתחילה להתפתח מיד עם הולדת התינוק. בשלב הראשון מבחין התינוק בצלילים חסרי משמעות המקיפים אותו. בשלב הבא הוא מגלה את יכולתו לייצר צלילים. בשנה הראשונה הוא משתעשע ביכולת זו ואט אט יוצר תבנית, מעין מפה, המאפשרת לו להבחין בין ההגאים השונים של השפה ולמפות אותם במוחו. בשלב הבא לומד הילד לחבר הגאים להברות ולמילים ואחר כך לצמדי מילים ולמשפטים בעלי משמעות.

אצל הילד המתקשה בקריאה נוצר באחד משלבי התהליך מעין "קצר" או ערפל, הפוגם בהתפתחות האוטומטית של התהליך. למרות זאת הוא מצליח ללמוד שפה, אך הוא עושה זאת בעזרת הבנה כללית של משמעות המילה. כך למשל, הוא ידע להבחין בין המלה "נערות" ל"מערות" שכן הוא יודע את משמעותן השונה, אולם הוא אינו מסוגל בהכרח להבחין בין ההגאים הנוצרים על ידי האותיות מ' נ' כשאינם נמצאים בתוך המילה. לקות השפה נחשפת, בדרך כלל, כאשר הילד מגיע לבית הספר, ועליו ללמוד ולתרגם את ההגאים לסמלים ויזואליים (אותיות). מכיוון שהילד לא פיתח את היכולת להבחין בין הגאים ולמיין אותם להברות, הוא יתקשה ללמוד לקרוא ולכתוב.

ד"ר בלר משווה את הילד המתקשה בקריאה, לנהג חדש שלא הפנים עדיין את תהליך הנהיגה. לכן, לפני כל פעולה עליו לתכנן בקפידה מה הוא עתיד לעשות: ללחוץ על דוושה, להעביר מהלך וכיוצא באלה. ולפיכך, אינו יכול לנהוג בשלווה וליהנות מהנוף סביבו. כך גם הילד המתקשה בקריאה, חייב להפעיל תהליכים מנטאליים מסובכים כדי לקרוא, שאינם מאפשרים לו ליהנות מהקריאה או להפיק ממנה תועלת.

יש ילדים שמצליחים להתגבר על השלב של לימוד הקריאה הראשוני, אצלם יתגלו הקשיים בקריאה בשלב מאוחר יותר, כאשר חומר הקריאה הולך ונעשה מורכב.